ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו בן 8 שבועות ב-75 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי מצא שפטריית שלג (Tremella fuciformis), במינון של 600 או 1200 מ"ג ליום, הביאה לשיפור גדול יותר בשאלון תלונות זיכרון סובייקטיביות מאשר פלצבו, ללא הבדל משמעותי בשיעורי תופעות הלוואי בין הקבוצות. זה הופך את פטריית השלג לאחת הפטריות הפונקציונליות הבודדות שמאחורי המוניטין הקוגניטיבי שלהן עומדים נתונים מניסוי אקראי ומבוקר בבני אדם, ולא רק מחקרי מנגנון פרה-קליניים.
הניסוי בבני אדם: מה הוא מצא בפועל
הניסוי משנת 2018, שפורסם ב-Journal of Medicinal Food, חילק באקראי 75 משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי לקבוצת מינון נמוך (600 מ"ג ליום, n=30), לקבוצת מינון גבוה (1200 מ"ג ליום, n=30) ולקבוצת פלצבו (n=15) למשך 8 שבועות. שתי קבוצות פטריית השלג הראו שיפור גדול יותר בשאלון תלונות הזיכרון הסובייקטיביות בהשוואה לפלצבו, ושיעורי תופעות הלוואי היו דומים סטטיסטית בכל שלוש הקבוצות — 40.4% בקבוצת המינון הגבוה, 35.1% בקבוצת המינון הנמוך ו-41.4% בפלצבו — מה שתומך בפרופיל בטיחות טוב בשני המינונים שנבדקו.
כדאי לדייק במה שהניסוי הזה מדד: תלונות זיכרון סובייקטיביות וביצועים קוגניטיביים אצל אנשים עם חששות קוגניטיביים קלים שדיווחו עליהם בעצמם, ולא אוכלוסייה קלינית עם דמנציה. זו אוכלוסייה שונה באופן משמעותי מזו שבניסויים המכוונים לירידה קוגניטיבית מאובחנת, ויש לקרוא את התוצאות בתוך המסגרת הזו.
לקרוא את תכנון הניסוי בכנות
שלושה פרטי תכנון ראויים לתשומת לב לפני שמישהו מתייחס לזה כעניין סגור. זרוע הפלצבו כללה 15 אנשים לעומת 30 בכל זרוע פעילה, הקצאה לא מאוזנת שמפחיתה את הדיוק של כל השוואה מול פלצבו. שמונה שבועות הם זמן קצר לתוצאה קוגניטיבית. והכלי העיקרי היה שאלון סובייקטיבי — המשתתפים דיווחו איך הזיכרון שלהם מרגיש — שזו נקודת סיום לגיטימית לאוכלוסייה הזו אך רגישה יותר להשפעות ציפייה מאשר סוללת מבחני ביצוע אובייקטיבית.
שום דבר מזה אינו הופך את התוצאה לחסרת ערך. תכנון אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו בבני אדם הוא באמת דרגה גבוהה יותר של ראיות מאשר עבודת התאים והמכרסמים שעליה נשענות רוב הטענות הקוגניטיביות על פטריות. זה ניסוי קטן וטוב אחד, והתגובה המתאימה היא עניין ולא ביטול או ודאות.
נתוני תופעות הלוואי הם אולי הממצא המוצק יותר. שיעורים שנמצאים בטווח של כמה נקודות אחוז מהפלצבו בשני המינונים, כולל 1200 מ"ג ליום, הם אות סבילות סביר גם בניסוי בגודל כזה.
המנגנון: NGF, CREB והמערכת הכולינרגית
הפוליסכריד גלוקורונוקסילומנן של פטריית השלג זוהה כבעל פעילות מעוררת של גורם הגדילה העצבי (NGF), התומכת בהישרדות נוירונים ובפלסטיות סינפטית במחקר פרה-קליני. NGF שייך לאותה קטגוריה רחבה של איתות נוירוטרופי הקשורה להריצנונים ולאריננים של רעמת האריה, אם כי פטריית השלג ורעמת האריה פועלות באמצעות תרכובות נבדלות ולא באמצעות מנגנון זהה.
קו מחקר נפרד מצביע על הפעלת שעתוק CREB (חלבון קושר לאלמנט התגובה ל-cAMP) ועל המערכת הכולינרגית — אותה מערכת נוירוטרנסמיטר שרוב התרופות המאושרות לירידה קוגניטיבית מכוונות אליה — כחלק מהמנגנון של פטריית השלג לתמיכה בתפקודי מוח הקשורים לזיכרון.
מתחת לכל זה יושבת שאלה לא פתורה, והיא אותה שאלה שרודפת כל טענה קוגניטיבית מבוססת פוליסכרידים: גלוקורונוקסילומנן הוא מולקולה גדולה ומסיסה במים שאינה צפויה לחצות את מחסום הדם-מוח בשלמותה. לכן כל השפעה מרכזית חייבת להיות עקיפה — בתיווך אותות שמקורם במעי, שליחים חיסוניים או מטבוליטים, ולא דרך הגעת הפוליסכריד עצמו לנוירונים. זה סביר ביולוגית ומתואר יותר ויותר בספרות, אבל זה לא הודגם עבור פטריית השלג בפרט, וזה פער גדול יותר ממה שרוב הסיכומים מודים בו.
מחקר בבעלי חיים: היפוך ליקוי זיכרון שנגרם כימית
מחקר משנת 2012 שפורסם ב-Behavioral Brain Research מצא שפטריית השלג הגבירה את צמיחת הנוריטים בתאי PC12 (שורת תאים עצבית סטנדרטית המשמשת כמודל) והפכה ליקוי זיכרון שנגרם על ידי טרימתילטין — תרכובת נוירוטוקסית המשמשת למידול חסרי זיכרון — בחולדות, באמצעות הפעלת שעתוק CREB והמערכת הכולינרגית.
המחקר הזה בבעלי חיים ובתרביות תאים מקדים את הניסוי בבני אדם משנת 2018 בשש שנים, וככל הנראה תרם לכך שהחוקרים המשיכו לבדוק את פטריית השלג ספציפית לליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי בבני אדם — מסלול נתמך יחסית היטב מהמנגנון לניסוי בבני אדם, בהשוואה לטענות קוגניטיביות רבות על פטריות שקופצות ישירות מממצאים בתרביות תאים לשיווק לצרכנים בלי מחקר ביניים בבני אדם.
כדאי להבין את מודל הטרימתילטין במה שהוא מייצג ובמה שלא. הוא יוצר נזק חריף שנגרם כימית בהיפוקמפוס אצל בעל חיים צעיר ובריא — פגיעה חדה ומלאכותית ולא השינויים האיטיים ורבי-הגורמים של הזדקנות קוגניטיבית באדם. היפוך נזק מהסוג הזה הוא תוצאה פרמקולוגית אמיתית ומבחן סינון הגיוני, אבל זו אינה אותה תופעה כמו אדם בגיל העמידה שמבחין שהוא שוכח היכן הניח את המפתחות לעיתים קרובות יותר.
איך פטריית השלג משתווה לרעמת האריה לתמיכה קוגניטיבית
רעמת האריה נותרה הפטרייה הנחקרת ביותר לתמיכה קוגניטיבית, עם ראיות נפרדות משלה מניסויים בבני אדם בליקוי קוגניטיבי קל, הנדונות בסקירת המחקר על רעמת האריה וקוגניציה. המנגנון של פטריית השלג שונה — המחקר עליה מתמקד יותר בתלונות זיכרון סובייקטיביות, בהפעלת CREB ובתמיכה כולינרגית, בעוד שנתוני הניסויים המוכרים יותר של רעמת האריה מתמקדים בסינתזת NGF המונעת על ידי הריצנונים ואריננים בליקוי קוגניטיבי קל מאובחן. השתיים אינן כפולות; יש אנשים שמשתמשים בהן יחד כשילוב במקום לבחור באחת מהן.
| פטריית שלג | רעמת האריה | |
|---|---|---|
| תרכובות פעילות | פוליסכרידים מסוג גלוקורונוקסילומנן | הריצנונים, אריננים |
| מחסום הדם-מוח | מניחים פעולה עקיפה | אריננים חוצים ישירות |
| אוכלוסיית הניסוי בבני אדם | ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי | ליקוי קוגניטיבי קל מאובחן |
| משך הניסוי | 8 שבועות | 16 שבועות ויותר |
| מינונים שנחקרו | 600–1200 מ"ג ליום | 1000–3000 מ"ג ליום |
| היקף הראיות | ניסוי אקראי ומבוקר בולט אחד | כמה ניסויים אקראיים ומבוקרים |
מינון, צורה ומה לחפש
מינוני הניסוי — 600 ו-1200 מ"ג ביום — הם עוגן סביר, ובאופן בולט שניהם עבדו, ללא יתרון ברור להכפלה. זה טוען בעד התחלה בקצה הנמוך. הניסוי השתמש בתמצית פטריית שלג ולא בפטרייה גולמית מיובשת, כך שיחס המיצוי של המוצר חשוב אם אתם מנסים להתאים למה שנבדק; 600 מ"ג אבקה גולמית אינם שווי ערך ל-600 מ"ג מהתמצית שנחקרה.
חפשו תכולת פוליסכרידים מוצהרת ומוצר העשוי מגוף הפרי ולא מתפטיר לא מוגדר שגודל על דגנים, שמדלל את תכולת הפוליסכרידים בעמילן שיורי. שמונה שבועות הם התקופה הקצרה ביותר שהראיות בבני אדם מכסות, ולכן זה מינימום הגיוני לפני שמחליטים אם זה עושה משהו בשבילכם. ההשוואה שלנו בין אבקת פטריית שלג לכמוסות מכסה את הפשרות בין הצורות.
מי צריך להיזהר
פטריית השלג נראתה נסבלת היטב בניסוי, אבל כמה מצבים מצדיקים שיחה עם רופא קודם. פוליסכרידים של פטריית שלג הראו פעילות מורידת סוכר בדם במחקר בבעלי חיים, וכדאי לציין זאת אם אתם נוטלים תרופות לסוכרת. חלק מהפוליסכרידים של פטריות מראים פעילות נוגדת קרישה בתנאי מעבדה, ולכן כל מי שנוטל מדללי דם צריך לבדוק. אלרגיות לפטריות קיימות והן התווית נגד פשוטה.
והכי חשוב: בעיות זיכרון חדשות או מחמירות הן סיבה ללכת לרופא, לא סיבה להתחיל תוסף. לתלונות קוגניטיביות סובייקטיביות יש סיבות רבות — הפרעות שינה, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, דיכאון, תופעות לוואי של תרופות, חסר בוויטמין B12 — שכמה מהן ניתנות לטיפול, ואף אחת מהן אינה מטופלת על ידי פטריית השלג.
השורה התחתונה
לפטריית השלג יש תמיכה אמיתית מניסוי אקראי ומבוקר בבני אדם לתלונות זיכרון סובייקטיביות במינון של 600–1200 מ"ג ליום במשך 8 שבועות, שזה בסיס ראיות חזק יותר ממה שטענות קוגניטיביות רבות על פטריות יכולות להצביע עליו. היא לא נבדקה באוכלוסיות עם דמנציה מאובחנת או ליקוי קוגניטיבי חמור יותר, וניסוי בן 8 שבועות אינו מבסס השפעות ארוכות טווח מעבר לחלון הזה. התייחסו אליה כאפשרות מבטיחה ונסבלת היטב שמאחוריה ניסוי קטן וטוב אחד — לא כטיפול קוגניטיבי מוכח, ולא כסיבה לדחות הערכה רפואית של חשש אמיתי לגבי הזיכרון. להנחיות מינון, ראו את מדריך המינון של פטריית שלג, או עיינו בפטריית השלג שלנו.
מאמר זה נועד למטרות מידע בלבד. הוא אינו נועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. התייעצו עם איש מקצוע מוסמך בתחום הבריאות לפני התחלת כל תוסף, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות לסוכר בדם או לקרישת דם, או אם יש לכם חששות לגבי הזיכרון שלכם.
שאלות נפוצות
האם יש מחקר בבני אדם על פטריית שלג ובריאות המוח?
כן. ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו משנת 2018 ב-75 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי מצא ש-600 או 1200 מ"ג ליום של פטריית שלג שיפרו את ציוני תלונות הזיכרון הסובייקטיביות במשך 8 שבועות בהשוואה לפלצבו, עם פרופיל בטיחות דומה לזה של פלצבו.
מהו המנגנון של פטריית השלג לתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי?
הפוליסכריד גלוקורונוקסילומנן של פטריית השלג מעורר סינתזה של גורם הגדילה העצבי (NGF) והוכח במחקר בבעלי חיים כמפעיל שעתוק CREB ואת מערכת הנוירוטרנסמיטר הכולינרגית. מכיוון שהפוליסכריד אינו צפוי לחצות את מחסום הדם-מוח בשלמותו, כל השפעה בבני אדם היא ככל הנראה עקיפה ולא פעולה של התרכובת עצמה על נוירונים.
האם פטריית שלג פועלת על המוח באותו אופן כמו רעמת האריה?
לא, אף ששתיהן מכוונות לאיתות נוירוטרופי. ההריצנונים והאריננים של רעמת האריה מניעים סינתזת NGF ויש להם נתונים נפרדים מניסויים בבני אדם בליקוי קוגניטיבי קל מאובחן, בעוד שהמחקר על פטריית השלג מתמקד בתלונות זיכרון סובייקטיביות, בהפעלת CREB ובתמיכה במערכת הכולינרגית. הן נבדלות מבחינה מנגנונית ואינן טענות כפולות.
כמה פטריית שלג שימשה בניסוי הקוגניטיבי בבני אדם?
הניסוי משנת 2018 בדק 600 מ"ג ליום ו-1200 מ"ג ליום במשך 8 שבועות, ושניהם הראו שיפור גדול יותר מפלצבו במדדי תלונות זיכרון סובייקטיביות, עם שיעורים דומים של תופעות לוואי קלות בכל הקבוצות. מכיוון ששני המינונים תפקדו באופן דומה, סביר להתחיל בקצה הנמוך.
האם פטריית שלג יכולה לעזור בדמנציה מאובחנת או במחלת אלצהיימר?
הניסוי הזמין בבני אדם בדק ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי — חששות זיכרון שדווחו באופן עצמי — ולא דמנציה מאובחנת או מחלת אלצהיימר, ולכן הוא אינו מבסס ישירות תועלת למצבים החמורים האלה. כל מי שיש לו הפרעה קוגניטיבית מאובחנת צריך לדון בשימוש בתוספים עם הרופא שלו במקום להסתמך על המחקר הזה בלבד.
מאמרים קשורים
- מדריך המינון של פטריית שלג
- פטריית שלג ותמיכה חיסונית: המחקר על הפוליסכרידים
- אבקת פטריית שלג מול כמוסות
- פטריית שלג ומחקר נגד הזדקנות
- התכונות של רעמת האריה
מקורות
- Ban S, Lee SL, Jeong HS, et al. Efficacy and safety of Tremella fuciformis in individuals with subjective cognitive impairment: a randomized controlled trial. Journal of Medicinal Food. 2018;21(4):400–407.
- Park KJ, Lee SY, Kim HS, et al. The neuroprotective and neurotrophic effects of Tremella fuciformis in PC12h cells. Mycobiology. 2007;35(1):11–15.
- Park HJ, Shim HS, Kim KS, Shim I. Tremella fuciformis enhances the neurite outgrowth of PC12 cells and restores trimethyltin-induced impairment of memory in rats via activation of CREB transcription and cholinergic systems. Behavioural Brain Research. 2012;229(1):82–90.
- Ma X, Yang M, He Y, Zhai C, Li C. A review on the production, structure, bioactivities and applications of Tremella polysaccharides. International Journal of Immunopathology and Pharmacology. 2021;35.